בשר מיובא או מקומי

רוב הבקר בישראל מיובא, ורובו קפוא. אבל "מקומי" אינו תמיד מה שחשבתם: חלק מהבקר שנשחט כאן התחיל את חייו בחו"ל, כעגל חי שיובא לפיטום. (USDA FAS) לכן השאלה הנכונה לקצב היא לא "ישראלי או מיובא", אלא "איפה נולד, איפה נשחט ובאיזה מצב הוא מגיע".

כמה מהבשר מיובא?

לפי דוח של USDA, ב 2023 היו בישראל 176 אלף טון בקר. 86 אחוז מהם יובאו: 71 אלף טון קפוא, 29 אלף טון מצונן ו 52 אלף טון בשר מעגלים חיים שיובאו ופוטמו בישראל (במשקל פגר). (USDA FAS) החישוב מסתדר: 152 מתוך 176 הם כ 86 אחוז.

אותו דוח מציג גם חלוקה אחרת: 43 אחוז בשר טרי שנשחט בישראל, 17 אחוז מצונן מיובא ו 40 אחוז קפוא מיובא. (USDA FAS) אלה אותם נתונים, רק שהעגלים המיובאים שפוטמו כאן נספרים בקבוצה הראשונה ("טרי שנשחט בישראל") ולא כיבוא.

לגבי מקורות: ב 2021 הספקים העיקריים היו ארגנטינה (36 אחוז), ברזיל (21), האיחוד האירופי (19), פרגוואי ואורוגוואי (9 כל אחת), אוסטרליה (4) וארה"ב (2). (Food Business Middle East)

מה ההבדל בין קפוא, מצונן וטרי?

מה זה "טרי" על האריזה?

בישראל מותר לשווק בשר מצונן מיובא כ"טרי" עד 85 יום מהשחיטה בחו"ל, שינוי מ 45 יום שהונהג בסוף 2017. (ynet, כתבה מ 9.5.2019) לאימות: האם עדיין בתוקף

כתבת ynet בדקה בשר ברשתות ומצאה בשר שנשחט בפברואר ונמכר במאי, 75 עד 80 יום אחרי. (ynet) מעריב מוסיף שנתחים קפואים מופשרים נמכרים לפעמים כטריים. (מעריב) [מקור אחד, לאימות]

מה זה אומר בצלחת? [סתירה בין מקורות] בכתבת ynet, הרופא הווטרינר הראשי לפיקוח על מוצרים מן החי במשרד החקלאות אומר שהתהליך מיישן את הבשר והטעם משתפר, ואילו מומחי בשר ישראלים בכתבה אומרים שזו לא תקופת יישון מקובלת, ושף לשעבר אומר שזה בכלל לא מיישן את הבשר. (ynet) על ההבדל בין יישון לבין בשר שפשוט עמד באריזה: יישון יבש מול רטוב.

איך מזהים על האריזה?

• ארץ מוצא. תחפשו מדינה, לא רק "מיובא". לאימות: חובת הסימון
• תאריך שחיטה. בכתבת ynet נכתב שהתאריך קשה למציאה, ולפעמים צריך זכוכית מגדלת. (ynet)
• תאריך תפוגה. שימו לב שהוא לא אומר מתי נשחט.
• "קפוא", "מצונן" או "מופשר". אם אין כתוב, תשאלו.
• "פרימיום". אין בישראל תקן מחייב למילה. (מעריב)

אם מדובר בבשר בלי אריזה, תשאלו בעל פה. השאלות מופיעות באיך מדברים עם הקצב: שיחה עם הקצב.

האם מקומי טעים יותר?

לא בהכרח. מומחה שצוטט במעריב טוען ששמות המדינות, ארגנטינה, ברזיל, אורוגוואי או רמת הגולן, הם מילות קוד שיווקיות. מה שקובע לדבריו הוא בית המטבחיים, שרשרת הקירור ועקביות לאורך זמן. (מעריב) [דעת מומחה אחד]

מחקר שהשווה עגלים מקומיים (הולשטיין ישראלי) לעגלים מיובאים (מאוסטרליה) מצא שהמקומיים רכים יותר ובעלי שומן תוך שרירי גבוה יותר, ושלמיובאים יש תפוקה גבוהה יותר מהפגר. (PMC) [מחקר אחד: הולשטיין ישראלי מול עגלים מאוסטרליה]

לפי מעריב, גם הגזע, הגיל, ההזנה ותנאי הגידול קובעים את איכות הסטייק: דשא מול דגנים וגזעים, עגל, עגלון ובקר.

מה תבקשו מהקצב?

• "מאיזו מדינה, ואם יש, איזה גזע?"
• "הוא קפוא, מצונן או טרי? מתי נשחט?"
• "הנתח הזה הופשר?"

אחרי הקנייה: אחסון בבית. איך נראה בשר טרי: איך נראה נתח טוב.