מדור הסבר מעשי. שאלות הלכה מופנות לרב או לגוף הכשרות.
לפני שחיטה, ניקור והשגחה יש שאלה ראשונה: האם בעל החיים בכלל מין כשר. היא נפרדת מהשאלה אם הנתח מצוי בקצביה. בקר כשר כמין, והזמינות של הפילה שלו בקצביה כשרה מוגבלת בגלל ניקור. חזיר לא כשר כמין, ואין ניקור שישנה את זה.
בהמות וחיות: שני סימנים ביחד
לפי המסורת התורנית (ספר ויקרא פרק יא וספר דברים פרק יד, ובשולחן ערוך יורה דעה סימן עט), בהמה כשרה היא כזו שיש לה שני סימנים:
- מפרסת פרסה ושוסעת שסע: הפרסה שסועה לשתיים.
- מעלה גרה: מחזירה מהקיבה את המזון ולועסת אותו שוב.
שני הסימנים חייבים להיות יחד, ומזה נגזרת כל הרשימה. בקר, כבשים, עיזים, איילים וצבאים עומדים בשניהם.
למה חזיר, גמל, ארנבת וסוס לא כשרים?
המסורת מונה בשמם כמה בעלי חיים שיש להם סימן אחד בלבד (Wikipedia, Kashrut; מיקרופדיה תלמודית). הסוס אינו ברשימה הזאת ונדון אחריה:
| בעל חיים | מה יש לו | מה חסר | המשמעות |
|---|---|---|---|
| חזיר | פרסה שסועה | אינו מעלה גרה | לא כשר |
| גמל | מעלה גרה | פרסה לא שסועה | לא כשר |
| שפן (hyrax) | מעלה גרה (לפי המסורת) | פרסה לא שסועה | לא כשר |
| ארנבת | מעלה גרה (לפי המסורת) | פרסה לא שסועה | לא כשר |
דווקא החזיר, שנראה "הכי לא כשר", הוא אחד מארבעה שיש להם סימן כשר אחד.
סוס: הוא אינו מנוי בשמו בתורה. לפי Wikipedia (Kashrut), פרסותיו אינן שסועות, ולכן אין לו את שני הסימנים הנדרשים.
מה זה אומר לכם: אין "חזיר כשר" ו"ארנבת כשרה", גם לא בשחיטה מיוחדת ולא בהכשרה. מי שבכל זאת סקרן לגבי הנתחים האלה ימצא באתר הסבר מלא עם סימון "לא כשר": מפת החזיר, ארנבת, סוס, חזיר בר.
עופות: אין שני סימנים בתורה, יש רשימה ומסורת
בעופות התורה לא נותנת סימנים. היא מונה את העופות האסורים בשמותיהם (ויקרא יא, דברים יד), וכל השאר לא אסור כמין. אחר כך הגדירו חז"ל סימנים שעוזרים לזהות עוף כשר (Wikipedia, Kashrut):
- אינו דורס (אינו עוף טורף).
- יש לו אצבע יתרה בגב כף הרגל.
- יש לו זפק.
- קרום הקורקבן (השרירי) נקלף בקלות.
עוף כשר צריך גם מסורת: קהילה שאכלה אותו לאורך דורות. לכן העופות הרגילים בקצביה (תרנגולת, אווז, ברווז, יונה) מקובלים בלי שאלה, ועוף בר שנראה כשר לפי הסימנים אינו בהכרח מקובל, כי חסרה לו מסורת.
לפי Wikipedia (Kashrut), ההודו הוא החריג לדרישת המסורת: אכלו אותו בלי מסורה, כי יש לו את כל הסימנים. כיום הוא מקובל בישראל ונמכר בהשגחה, ושאלות עליו מפנים לרב. לאימות מול רב
מה זה אומר לכם: עוף שלם, הודו, ברווז, אווז, שליו ויונה נמכרים בכשרות. ציד בר, כמו צבי ואיל, צריך לבדוק מקור וטיפול. לאימות מול הקצב או גוף הכשרות
שני הבדלים לזכור
- גיד הנשה נוהג בבהמות ובחיות, לא בעוף (ויקיפדיה העברית, ראו ניקור וגיד הנשה). לכן בעוף אין בעיה של "הרבע האחורי".
- מין כשר אינו מספיק. גם בעל חיים כשר צריך להישחט כדין ולעבור בדיקה: שחיטה ובדיקה.
מה העמוד הזה לא עושה
העמוד לא דן בטעמים לאיסורים, ולא קובע מה דינם של מינים שלא הוזכרו כאן. על מין מסוים תשאלו את הרב שלכם.
מקורות
Wikipedia (Kashrut), שולחן ערוך יורה דעה סימן עט, מיקרופדיה תלמודית (בהמה טמאה), גמרא חולין נט א. לא אומת: נוסח הפסוקים, פירוט סימני העוף במשנה, מעמד ההודו.