בשר מיובא וכשרות: קפוא מדרום אמריקה ומאירופה, שחיטה בחו"ל ואיך מזהים

מדור הסבר מעשי. שאלות הלכה מופנות לרב או לגוף הכשרות.

חלק גדול מהבקר בישראל לא גדל כאן. לפי דוח שירות החקלאות האמריקאי (USDA FAS), 86 אחוז מאספקת הבקר ב 2023 היה מיובא: 152 מתוך 176 אלף טון, במשקל פגר, כולל עגלים מיובאים שפוטמו בישראל. הבשר המיובא כבשר, 71 אלף טון קפוא ו 29 אלף טון מצונן, נשחט בחו"ל, והוא צריך אישור הרבנות הראשית. העמוד מסביר איך זה עובד ומה לשאול. על ההבדל במטבח בין מקומי למיובא: בשר מיובא ובשר מקומי.

מאיפה זה מגיע

לפי אותו דוח, הבקר המצונן שיובא לישראל ב 2021 הגיע מארגנטינה (36%), מברזיל (21%), מהאיחוד האירופי (19%), מפרגוואי ומאורוגוואי (9% כל אחת). זה גרף על בקר מצונן בלבד, ולא על כל היבוא. הדוח גם מונה 14 ארצות שמאושרות ליצוא בשר לישראל, ביניהן צרפת, פולין והונגריה.

• לפי STAR-K, ישראל מייבאת בקר מדרום אמריקה זמן קצר אחרי הקמתה ב 1948. STAR-K מונה את ארגנטינה, פרגוואי, אורוגוואי, ברזיל, פולין וצרפת כספקיות הבקר המיובא.
• STAR-K כותב גם ש"60% מאספקת הבשר של ישראל" מגיע מהמדינות האלה, בלי להגדיר בשר או שנה. המספר שונה מזה של FAS (86 אחוז בקר ב 2023), ושניהם נשארים כמקורות נפרדים.

מי מפקח על שחיטה בחו"ל

לפי STAR-K, המכלול ו USDA FAS:

• חוק הבשר ומוצריו קובע שבשר מיובא לישראל לא רק צריך להיות כשר, אלא להיות מאושר על ידי הרבנות הראשית לישראל.
• לפי STAR-K, בתוך הרבנות פועלת מחלקה ייעודית, "שחיטת חו"ל" (בקיצור שח"ל), ששולחת צוותים לאתרי שחיטה מחוץ לישראל ומאמתת אותם.
• השוחטים, המשגיחים והמפעלים הם בחו"ל, ולכן הפיקוח מורכב משני רבדים: ההשגחה במקום, ואישור הרבנות הראשית לגבי המפעל והיבואן.

בסוגי יבוא אחרים זה שונה. במזון מעובד בדרך כלל, הרבנות הראשית מאשרת יבוא על בסיס כשרות של רבנים וגופים מחו"ל, ואינה נותנת כשרות בעצמה. בבשר המסלול נוקשה יותר. FAS מציין שתעודת כשרות אינה דרישה חוקית ליבוא מזון לישראל, חוץ מבשר, עוף ומוצרי בשר.

שאלה שעלתה בציבור: שיטת השחיטה

ב 2008 פרסם ynet כתבה על סרטון מחקירה סמויה במשחטה כשרה באורוגוואי, שבו נראית שיטת הריסון "כבילה והרמה": רגל הפרה נכבלת בשרשרת והפרה מורמת. ארגוני זכויות בעלי חיים דרשו מהרבנות הראשית שלא להכיר בשיטה. לשכת הרב הראשי השיבה שהשחיטה היהודית מחויבת להימנעות מצער לבהמה, שוועדת הכשרות של הרבנות בוחנת פתרונות, ושהטענות מקורן בגורמים אינטרסנטיים. הכתבה לא מזכירה הנחיה ליבואנים.

STAR-K מתאר שיטה אחרת: שחיטה כשהבהמה שוכבת על גבה, מרוסנת בתא שחיטה מסתובב. יש על הנושא מחלוקות, והעמוד לא מכריע בו ולא מתאר את המצב היום. מי שרוצה לדעת יכול לשאול את הקצב או היבואן באיזו שיטה נשחט הבשר, ואת הרב שלו מה מקובל עליו.

מה קובע את סוג הבשר שאתם קונים

איך מזהים על האריזה

• תווית הכשרות. שם הגוף שנתן את ההשגחה (רבנות מקומית, גוף כשרות או בד"צ), ולפי gov.il, על מוצר כשר מיובא חייב להופיע הסימון "כשר באישור הרבנות הראשית לישראל בהשגחת" ושם הגוף. ראו רמות השגחה.
• ארץ המוצא. חובה לסמן על אריזה בישראל. לאימות: פרטי חובת הסימון
• מועד שחיטה או אריזה, ומועד תפוגה. בשר קפוא מסומן בתאריכים, אבל הוא לא בהכרח נשחט זמן קצר לפניהם. ראו אחסון, קירור והקפאה.
• "מוכשר" או "מלוח" על התווית. מסמן שהמליחה כבר נעשתה.
• בקצביה בלי אריזה: תשאלו. "מאיפה הנתח הזה? מנוקר? באיזו השגחה?" ראו איך מדברים עם הקצב.

מה העמוד הזה לא עושה

העמוד לא קובע אם בשר מסוים מקובל, לא משווה בין שיטות שחיטה ולא פוסק במעמד של משחטות או עדים. את אלה תשאלו את הרב שלכם.

עוד במדור: איזה נתחים בכשרות, שחיטה ובדיקה.

מקורות

דוח USDA FAS על שוק הבקר בישראל, STAR-K, הרבנות הראשית (gov.il, יבוא), המכלול (חוק בשר ומוצריו), ynet (2008). לא אומת: מצב החקיקה הנוכחי, מצב שיטת השחיטה היום, והסימון על האריזה.